בעקבות מסיבת עתונאים שנערכה אתמול על ידי הפורום לבחירה חופשית בנישואין והמרכז לפלורליזם יהודי והפרסומים היום במעריב ובהארץ, התקשרו אלי לראיין אותי ברדיו מקומי בחיפה יחד עם חברת הכנסת זהבה גלאון על הנושא. היא העלתה הצעת חוק לנישואין אזרחיים שמטרתה מיסוד מסלול אזרחי במקביל למסלול האורותדוקסי הקיים, יחד עם אפשרות לגירושין אזרחיים. להצעת החוק החשובה והטובה בפני עצמה אין שום סיכוי לעבור בשל מבנה הקואליציה המסתמן. חמור מכך, היא עלולה להחזיר לחיים את הצעת חוק ברית הזוגיות שמרצ עצמה מתנגדת לו בגלל הדרת בני הזוג מאותו המין מהחוק. הצעת ברית הזוגיות עלולה גם לבטל מוסד משפטי חשוב: 'הידועים בציבור' שרבים וטובים וגם אני וזוגתי נהנים מזכויותיו. במקרה כזה עדיף לשמר את המצב הקיים, כלומר, לשמר את הישגי הפסיקה בנושא של ידועים בציבור, גם לזוגות סטרייטים וגם לבני זוג מאותו המין. עדיף להירשם לנישואין לאחר רישום אזרחי בחו"ל, או לא להירשם כלל, מאשר להסיג את המצב החוקי והמשפטי אחורה בעשרות שנים. אגב, גם אם יעבור חוק כזה, ודאי שהוא אינו תחליף למסיבת הנישואין ולטקס יהודי-חילוני רב רושם ומשמעות בפני משפחה, חברים וקהילה.
המצב האוטופי שיש לשאוף אליו הוא שהמדינה ,תכיר ביהדויות השונות כמוסמכות לעריכת טקסי חיים, הכוונה לרבנים המוסמכים על ידי התנועה ליהדות מתקדמת (הרפורמים), התנועה המסורתית (הקונסרבטיבים), והתנועה החילונית הומניסטית, שבמסגרתה גם אני מוכשר כרב. הרבנים ההומניסטיים מוכרים בארה"ב כעורכי טקסים מטעם המדינה ומספקים רשיונות נישואין, לצד הזרמים האחרים ביהדות שם.
ככלות הכל מדינת ישראל מאפשרת היום לאדם כפרט לעצב את זהות התרבותית והאישית כרצונו. כלומר, אפשר לערוך טקס פרטי בכל צורה שרוצים, בלי קשר למה שרשום בתעודת הזהות בסעיף הלאום, או במרשם האוכלוסין. וגם בלי להתגרש ברבנות. הנישואין הם ברית והצהרת אהבה כלפי הקהילה. את ההסדרים הפורמאליים והביורוקראטיים ניתן לעשות בצורות שונות. העניין הטכני לא פותר את הבעיה המהותית - למי שייכת התרבות הזאת לעזאזל?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה