ביוזמתו של חבר הכנסת יוסי ביילין הוקמה בכנסת שדולה של חברי כנסת למען היהדות החילונית, ראו דיווח על כך ב
הארץ, ו
באנ אר ג'י זכיתי להיות מוזמן ולהשתתף בכנס הראשון שהלוואי ויהיה לו המשך. בדברי הפתיחה שלו הציג ביילין את מכתבו של הרב פורוש לחברי הכנסת הקורא להם לא להצטרף לפורום משום שיצירתו "תפלג את עם ישראל". ביילין אמר שזו חותמת הכשרות שלה נזקק הפורום. אבל אולי בגלל המכתב הזה לא הגיעו חברי הכנסת שהתחייבו להיות חלק מהפורום כמו: אופיר פינס מהעבודה, עמירה דותן ומיכאל נודלמן מקדימה, אבו וילן ממרצ, ישראל חסון מישראל ביתנו. מי שכן נכח לפחות בחלק מהפגישה היו שרה מירון שלו ממפלגת הגימלאים, שי חרמש מקדימה ורן כהן ממרצ. בין הנאספים היו נצגי ארגונים מכל הקשת החילונית והארגונים הדתיים הלא אורתודוכסיים כמו הרפורמים והקונסרבטיביים. וגם ארגונים שאינם מזוהים, כמו בית תפילה ישראלי. פרופסור יעקב מלכין פתח את הדיון ודיבר על הצורך בהתארגנות חילונית למען החילוניים, חוצת מפלגות שתדאג לאינטרסים של הציבור החילוני למשל, יישום דו"ח ועדת שנהר בתחום החינוך, השוואת זכויות של הציבורים הדתיים והחילוניים ושל הרבנים מכל התנועות, גיור חילוני, תיקונים תקציביים בהתאם לגודל האוכלוסייה לחינוך הבלתי פורמאלי, ועוד.
ההפתעה הגדולה הייתה שדווקא נציגים חילוניים בולטים, כמו יאיר צבן וישראל סגל דיברו נגד מיסודו של זרם חילוני ונגד גיור חילוני, גם נציגי ארגונים שעיקר פרנסתם מקידום תחום הפלוראליזם ביהדות התנגדו לכינוס חילוני אקסקלוסיבי. דווקא הנציג הרפורמי דיבר בעד מיסודו של זרם חילוני כאות בגרות לציבור החילוני, אבל התנגד להדרה אפשרית של התנועות הדתיות הלא אורתודוקסיות מכנס כזה.
הבסיס להתכנסות כזו לא היה המכנה המשותף של החילוניות, אלא המכנה המשותף של היהדות שהיא חילונית. מבחינה זו, לא הבנתי מה עשו שם נציגי ארגונים שאינם מזהים את עצמם כחילוניים. דבר חמור שהשתמע מדברי חלק מהדוברים הוא שיש ניגוד בין פלוראליזם ליהדות חילונית. כאילו שאם תהיה התכנסות של היהדות החילונית בצורה אקסקלוסיבית הדבר יהיה מנוגד לרוח הפלוראליזם. הדברים נעים בין הבל לרעות רוח. הציבור החילוני הוא הציבור היחיד במדינת ישראל שמבטל את עצמו בפני השאר, אין לו ייצוג, אין מי שידאג לאינטרסים הרוחניים והתרבותיים שלו, ועכשיו בכירי החילוניים בעצמם אומרים לו שיש סכנה בהתאגדותו ובייצוגו כזרם תודעתי, תרבותי וכחלק מוכר ביהדות. כלומר, בשם הפלוראליזם אוסרים על החילוניים להתארגן כזרם, לא שמעתי דבר יותר אבסורדי מזה.
לשם קיומו של פלוראליזם אמיתי, חייב לקום זרם חילוני שנציגיו יוכלו להיות שותפים למאבקים המשותפים למען פלוראליזם ביהדות, לא ייתכן שהנציגים יהיו ממונים מטעם עצמם, הם חייבים להיות חלק מתנועה רחבה בישראל ובעולם, והם צריכים לייצג יהדות חילונית, לא דתית, ולא סמי דתית, לא של קרוב לבבות ולא של צו פיוס. אלו דברים יפים ומכובדים, אבל הם אינם מייצגים דאגה לאינטרסים החילוניים.
אין לי ספק שיש להביא את היהדות החילונית אל תודעת הציבור הרחב, אין אופציה לעשות את זה אלא באמצעות רמה מסוימת של מיסוד, אולי לא להקים תנועה אחת עם מנהיג אחד אלא להקים קואליציה של ארגונים שמסייעת לפריחת האלטרנטיבות החילוניות השונות שקיימות כבר. המיסוד צריך להיות ברמה כזו שלא ינגוד את הרוח של היחיד לקיים את אורחות חייו, אבל, תספק לו אופציות ואלטרנטיבות לאורח חיים כזה.
אם יהיה המשך ללובי אני מבטיח לדווח.
