שיחת טלפון, היום בערב, מישהי שהזדהתה בשם נועה. גרושה, יש לה מערכת יחסים עם כהן ולאחר שיחות עם רבנים שאיימו וצעקו עליה, היא "עשתה ממנו יו-יו", עזבה אותו וחזרה, והיא לא יודעת מה לעשות, ביקשה את עצתי, "מה דינה".
חידשתי לה חידוש - העקרון החשוב ביותר הוא האדם, כאשר שני בני אדם רוצים לחיות יחד אין מי שימנע מהם זאת, ואנחנו לא דנים אנשים אלא מסייעים להם. עוד אמרתי לה: עליך לבחון מה חשוב לך יותר יחסייך עם האדם אותו את אוהבת או שייסורי המצפון שניסו להשתיל לך יגברו. ביררתי איתה את מהות האיסור של נישואי כהן וגרושה במקרא (ויקרא כ"א), ושאלתי אותה מה היא חושבת שיקרה אם היא תתחתן עם כהן והיא באמת נשמעה כאשה מאמינה מאד, אפילו סיפרה שיש לה "מערכת יחסים קרובה עם הקדוש ברוך הוא", וגם "איימו עלי שאקבל מכה, אם לא עכשיו אז בעוד כמה שנים", הרגעתי אותה שכולם מתים בסוף. עוד היא שאלה אותי מה דינם של הילדים של כהן וגרושה, גם בזה הפחידו אותה. אמרתי לה שאמנם הם מוגדרים כ"חללים", אבל הם ישראל לכל דבר מבחינה הלכתית, אינם ממזרים, וכמעט שאין עליהם מגבלות נישואין מבחינה הלכתית (ראו שולחן ערוך, אבן העזר סימן ז'). עוד היא שאלה לגבי נישואין אזרחיים, אמרתי לה שתחסוך את הכסף של הנסיעה לחו"ל, מה יוסיף לה פקיד קפריסאי משועממם שלא יודע אפילו אנגלית ואין לו קשר לישראל וליהדות, כאן היא אמרה "אז אני עוברת על עוד איסור"... הוספתי שהרישום במשרד הפנים אינו מעלה ולא מוריד, ניתן לחיות כידועים בציבור, המסגרת החשובה היא הזוגיות וההתחייבות ההדדית של האחד כלפי השני, ניתן לעגן זאת בהסכם ממון אצל עורך דין ולעשות טקס יהודי לכל דבר, מבלי להזדקק לאלה שמפחידים אותה וצועקים עליה. בסוף השיחה הארוכה היא הודתה לי ואמרה לי שנתתי לה כיווני מחשבה חדשים ושונים לחלוטין ממה שקיבלה עד היום מרבנים. סיימתי את השיחה איתה כשאמרתי לה שאם הצלחתי בשיחה הזו לגרום לה לחיות חיי זוגיות עם האדם שהיא אוהבת להוליד ילדים, ולחיות באושר ועושר עד מאה ועשרים שנה ויותר, הרי שבאתי על שכרי ועל גמולי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה