למי שעדיין לא יודע האנציקלופדיה נחנכה החודש בשני ימי עיון. פרטים עליה ניתן לקרוא בכתבה היום בהארץ.
אין ספק שהמפעל הזה הוא אחד המפעלים החשובים ביותר של קרן פוזן ויתרום את תרומתו. אבל צריך לזכור את משמעותן של אנציקלופדיות בעולם היום. מי יקנה כמה כרכים עבים כדי לעיין בערכים המאד משמעותיים שכתובים שם? לצערי האנציקלופדיה תעלה אבק על מדפים באוניברסיטאות ובספריות ציבוריות ותהיה נחלתם של מתי מעט בלבד, אלא אם תמצא קרן פוזן את הדרך שבה הערכים האלה יגיעו אל הקהל הרחב. דוגמא מצוינת לאנציקלופדיה היא הויקיפדיה, עם גרסאות בעשרות שפות. היא אינה נטולת בעיות, אבל מוצלחת. היא מצליחה בכך שכל ילד מעתיק ממנה את שיעורי הבית וכל תחקיר בסיסי משתמש בה. יש המון מאגרי מידע מתוקשבים בצורות שונות, חלקם מאגרי מידע העוסקים ביהדות. למה לבחור במאה ה 21 בצורה המיושנת ביותר של מאגר המידע -אנציקלופדיית נייר, שנוסדה במאה ה 16 ?
כותרת הכתבה היא "בלי רגשי נחיתות", ואני הייתי מוסיף ואומר עם רגשי עליונות והתנשאות. בעיני יאיר צבן, מנהל האנציקלופדיה, הכשרת רבנים חילוניים מבטאת רגש של נחיתות כלפי הדתיים ובמקום זאת עדיף ללמוד על תהליכי החילון, כאילו שלימוד אקדמי יפתור את בעיות היהדות החילונית. זוהי גישה אליטיסטית מתנשאת שאומרת משהו כמו: אם רק תקרא את האנציקלופדיה שלי ותבין את תהליכי החילון במערב אז תוכל להיות חילוני אמיתי כמוני. לטעמי המפעל האדיר הזה של הידע אינו יכול להיות המענה היחידי לתרבות היהדות החילונית היום. במקביל להעמקה התיאורטית, חייבת להיות תשובה מעשית בשרותי תרבות יהודיים מקצועיים: בקהילות, בטקסי חיים, בקבוצות לימוד, בבתי מדרש, בישיבות, בבתי כנסת, באמצעות רבנים והלכה חילונית. רק התשובה המעשית יחד עם ההעמקה העיונית יחד יביאו לשינוי התודעתי המצופה.