מרים שלום, תודה על הביקור בבלוגנרדי ועל שאלתך: "האם גר או גיורת צריכים לשבת שבעה על מות הוריהם?".
לפי ההלכה הדתית יושבים שבעה רק על אדם יהודי, ולכן אם ההנחה היא שההורים אינם יהודיים, אין חובה לשבת שבעה.
מאחר ואינני רב דתי אלא חילוני, אני ממליץ לגר או גיורת לשבת שבעה על הוריהם.
מנקודת ההשקפה היהודית-הומניסטית, זה שההורים לא היו יהודים עדיין לא מבטל את אנושיותם, ודאי שאדם מתאבל על הוריו, למנוע זאת ממנו יהיה דבר אכזרי ולא אנושי. ראוי לשבת על כל אדם שהיה בן משפחה מדרגה קרובה, או שמחשיבים אותו בדרגה קרובה, ולקיים עליו מנהגי אבלות יהודיים. מנהגי האבלות לטעמי, פחות נועדו למת, יותר נועדו לאלו שנותרו בחיים. על מנת לעבד את האבל, ועל מנת שאפשר יהיה להמשיך בחיים.
ככלל, רוב מנהגי האבלות היהודיים עוזרים מאד לאבל להסתגל אל החיים לאחר השכול והאבדן ויש בהם חיוב רב.
להתייחסות ההלכה הדתית לגבי ישיבת שבעה על מי שלא חייבים, ראי את המאמר: "כיבוד הורים מאמצים וחורגים ואבלות עליהם", המסר העיקרי שלו מתבטא בפסקה הבאה: "הרב סולובייצ'יק עמד על כך, שישנו קיום של מצוות האבלות גם כאשר אין חיוב הלכתי להתאבל על האדם המסוים. הוא הגיע למסקנה זו מהפסיקה: "מת שאין לו אבלים להתנחם באים עשרה בני אדם כשרים ויושבים במקומו כל ז' ימי האבלות, העם מתקבצים עליהם. ואם לא היו שם עשרה קבועים בכל יום ויום, מתקבצים עשרה משאר העם ויושבים במקומו (שולחן ערוך יורה דעה שע"ו ג'. רמב"ם, משנה תורה, הלכות אבלות, י"ג, ד').".