שלושה ימים לפני הבחירות והקמפיינים הצליחו. תשאלו ודאי איך אני יודע? התשובה פשוטה, אנשים קנו את הסיסמא: "זה או אני, או הוא". הקמפיינים של המפלגות הגדולות עוסקים בדמות אחת - האדם העומד בראשות המפלגה. דבר זה יצר את האשליה שיש בחירוצת ישירות לראשות הממשלה ולא עומדת מאחורי המועמד מפלגה עם חברי כנסת שונים, וגם שהנשיא יפנה לראש המפלגה הגדולה ביותר על מנת להרכיב ממשלה. הדבר לא נכון, הנשיא מתייעץ עם נציגי המפלגות הנבחרות ומטיל את הרכבת הממשלה על מי שגייס את הגוש הגדול ביותר, כלומר, למי שגייס רב בכנסת. לכן, מי שרוצה לחסום את ביבי כראש ממשלה לא יכול להצביע לברק או לבני משום ששניהם בסיטואציה מסוימת יצטרפו זו לממשלתו של זה. ברק לא הסתייג מליברמן ולא מנתניהו, ולבני תצטרף לממשלה בראשות נתניהו ותשתף את ליברמן במחיר הנכון. גם במידה שלבני תכריז שהיא נשארת באופוזיציה, סיעת מופז-רוחמה אברהם בקדימה לא תתגבר על הפיתוי "לחזור הביתה", והיא תחבור לליכוד מיד לאחר הבחירות. ההצבעה היחידה שתחסום את ביבי ואת ליברמן היא הצבעה למרצ. הצביעו מרצ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה