נכחתי היום בישיבה הראשונה של השדולה שיושבי הראש שלה הם ניצן הורביץ (מרצ) ושלמה מולה (קדימה). בניגוד לישיבות של שדולות קודמות בכנסת, בנושא הזה, נרשמה תנועה ערה של חברי כנסת. בינהם: אילן גילאון וחיים אורון ממרצ, מרינה סולודקין, ישראל חסון, עתניאל שנלר ומאיר שטרית מקדימה, ועינת וילף ממפלגת העבודה. נכחו גם עשרות נציגי עמותות וארגונים במרחב היהודי פלוראליסטי ופעילים אחרים.
ההצלחה היחסית בכינוס הזה הייתה בעצם הנוכחות. הנאומים היו כלליים וחזרו על מה שכבר ידוע ונאמר, מלבד חבר הכנסת עתניאל שנלר שביקש לא להגזים עם הפלוראליזם והחופש יותר מדי...
יש היום אווירה בציבור שנתנה רוח גבית לכינוס כנס מעין זה, אווירה של כעס גדול על החרדים בעקבות הפרשות האחרונות של בניית חדר המיון באשקלון, האם המרעיבה, ילדי העובדים הזרים ומקרים נוספים מעין אלה, שאין כמותם על מנת לאחד את הציבור כנגד החרדים, ואת חברי הכנסת הכמהים למחוזות הבחירה של שינוי, שנבנתה בדיוק על הלך רוח נגטיבי כזה.
צריך מאד להיזהר משדולה שתעסוק רק בנושאים נגטיביים, ורק תתריע על דברים. זה חשוב, אבל תפקידה של שדולה כזו בעיני היא בעיקר לעסוק בהצעות חיוביות, להעלות הצעות חוק שמקדמות את הפלוראליזים ואת השוויון האזרחי במדינת ישראל ובחברה הישראלית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה