מונדיאל 2010 הארוע הנצפה ביותר בהיסטוריה (כנראה)

צילום מסך: ערוץ 1

לא רבים מודעים לכך שמדורת השבט הגלובלית של המונדיאל גרפה כ 26 מליארד צופים לפי הערכות פיפא. הארגון כלל הקמת מרכז שידורים ענקי שמשם שידרו 70 צוותים, הבריטים למשל שלחו צוות של 200 איש, המקסיקנים 210. אולפני שידור וראיונות הוכנו מראש, 1900 ק"מ של כבלים נמתחו לכל 10 האצטדיונים מהם שידרו. בהסכם מיוחד בין פיפא לסוני, הופקו 25 משחקים בתלת מימד ושודרו בארה"ב ובספרד.אבל, בין אם ראיתם את המשחקים בתלת מימד ב-HD, או בטלויזיה רגילה, לא קשה היה להבחין באיכות הצילום, השידור ובמיוחד הניתוב של בתמונה. בכל אצטדיון היו עשרות מצלמות בקו הדשא בגובה הקהל, מצלמת רחף מאחורי כל שער, מצלמות מעל הדשא שנעו על כבלים ונתנו מבט על מדהים. הנבדלים סומנו באמצעות קו וירטואלי,

צילום מסך: ערוץ 1

השידורים החוזרים היו מהירים ומדויקים. כל ארוע שקרה במגרש נתקבל מכמה זויות, בקלוז אפ יוצא מהכלל, שלא הותיר ספק, האם היה נבדל, האם הייתה עבירה, והאם השער של אנגליה נפסל שלא בצדק. במונדיאלים של שנות ה-70, אחד הלהיטים הגדולים היה לקחת קטע של כמה שניות ולעשות עליו הילוך חוזר מהיר קדימה ואחורה עם מוזיקה מצחיקה, דבר שהיה משעשע לזמנו כשהשחקנים דמו לרגע לרקדניות בלט או לשימפנזים בכלוב. במונדיאל 2010 קיבלנו את הרגעים המרגשים במשחק, בהילוך עד כדי כך איטי שהפך למעין רצף של תמונות סטילס של המהלכים, ושל ההבעות על פני השחקנים, שמחה עצב, כעס וכאב.

אחת ההצלחות של שידור כזה היא שהוא הפך להיות מובן מאליו עבור הצופים, וגם השדרים או התקשורת לא ציינו במיוחד את איכות הצילומים. עבורי חלק מההנאה  מהמונדיאל הנוכחי הייתה איכות השידורים כי רמת הכדורגל הייתה בינונית.

צילום מסך: ערוץ 1

צילום מסך: ערוץ 1