צילום: נרדי גרין |
מדובר כנראה בעבירות תעבורה. להפתעתי הרבה, בבדיקה קצרה שערכתי - אין איסור נסיעה ביום הכיפורים, התחבורה הציבורית אמנם מושבתת, אבל דיני התעבורה הרגילים חלים על כל סוגי הנתיבים, כלי הרכב והמשתמשים בדרך.
ישנם שליחים של אלוהים, הנוטלים את החוק לידיהם ומפליאים את מכותיהים ברכבים עוברים. זכור לי במיוחד מקרה לפני כ-20 שנה, בו חברי גרעין השומר הצעיר נסעו ביום הכיפורים, נרגמו באבנים בצומת כרכור, הרכב התהפך וחלק מנוסעיו נפצעו קשה. ולהבדיל, המקרה של נהג הטרקטורון מכפר שיבלי שבחר לעשות פרובוקציה דווקא ביום כיפור ודרס ילדה קטנה בכפר תבור.
יום הכיפורים הפך ל"חג האופניים". עשרת ימי תשובה מיועדים להרהורים בדבר רכישת אופניים חדשים, אביזרים כמו: קסדה, מגינים, פנסים, מחזירי אור, משאבות וכדומה. תהליך התשובה הפנימי מתרחש ברכישת המוצרים המתאימים. העיתונים מלאים בהלכות צרכניות ושמירה על בטיחות ובטחון ברכיבה. שיאו של חשבון הנפש הוא ברכיבה המשחררת עצמה ברחובה של עיר. קבוצות קבוצות של רוכבי אופניים צעירים מנצלים את היעדרה של תחבורה ונהנים מנתיבים פתוחים.
באופן אבסורדי דווקא המנהג הזה של כיבוש נתיבי התחבורה על ידי הולכי רגל ורוכבי אופניים מסמל תשובה יותר מצום או מתפילה. תשובה כמעשה של תיקון או סמל של תיקון היא חשיבה על תיקון מתמיד של האדם והעולם. יום הכיפורים הפך להיות יום אקולוגי בו מושבתת המדינה, התעשיה, הרכבים. העצירה הזו יכולה להפוך ל"יום שמחבר בין אדם למקום" כפי שכינתה זאת אורנה קזין. חשוב מכך, יום הכיפורים עבור האדם החילוני צריך להפוך ליום ליום של מפגש קהילתי, דיון וברור בנושאי תיקון אישי וכללי.
עבור האדם החילוני המודע העמידה בפני האל היא בעצם עמידה בפני עצמך.
יום כיפור הופך ליום שעיקרו המושג "תשובה" – תיקון עצמי מתמיד. תשובה בין האדם לעצמו ובין אדם לחברו, בין אדם לקהילתו ובין אדם לסביבתו. יום בו אדם בוחן את אשר עבר במשך השנה החולפת וחושב על דרכים כיצד לתקן את עצמו. קהילות ממוסדות ובתי הספר מאפשרים תשובה באמצעות שיתוף הציבור. תהליך תיקון ותשובה ראוי לו שייעשה גם פומבית, העמידה בפני האחר משקפת ומסייעת, תיקון אמיתי אינו יכול להיעשות רק בין אדם לבין עצמו.
בניגוד לתרבויות אחרות, בתרבות היהודית אין מחילה המוענקת בשל תפילה, תשלום, תענית, או יום מיוחד לכפרה. יש לעשות מעשה, למשל, לבקש סליחה ממשית ממי שפגעת בו. מכאן שיום כיפור עבור האדם החילוני מסמל את התשובה שאדם עושה בכל יום ובכל רגע בחייו.
עבור האדם החילוני המודע העמידה בפני האל היא בעצם עמידה בפני עצמך.
יום כיפור הופך ליום שעיקרו המושג "תשובה" – תיקון עצמי מתמיד. תשובה בין האדם לעצמו ובין אדם לחברו, בין אדם לקהילתו ובין אדם לסביבתו. יום בו אדם בוחן את אשר עבר במשך השנה החולפת וחושב על דרכים כיצד לתקן את עצמו. קהילות ממוסדות ובתי הספר מאפשרים תשובה באמצעות שיתוף הציבור. תהליך תיקון ותשובה ראוי לו שייעשה גם פומבית, העמידה בפני האחר משקפת ומסייעת, תיקון אמיתי אינו יכול להיעשות רק בין אדם לבין עצמו.
בניגוד לתרבויות אחרות, בתרבות היהודית אין מחילה המוענקת בשל תפילה, תשלום, תענית, או יום מיוחד לכפרה. יש לעשות מעשה, למשל, לבקש סליחה ממשית ממי שפגעת בו. מכאן שיום כיפור עבור האדם החילוני מסמל את התשובה שאדם עושה בכל יום ובכל רגע בחייו.