הכותל - בשורה טובה לשוק החופשי של הדת בישראל

כמה מילים של פרשנות על החלטת הממשלה להקמת רחבת תפילה נוספת בכותל המערבי. הממשלה החליטה על ביצוע עבודות בינוי בכותל הדרומי, במתחם שבמרכזו קשת רובינסון, כדי להכשיר בו רחבת תפילה קבועה עבור מתפללים מהזרמים הלא-אורתודוקסיים. היא תפעל לאורך כל השנה, 24 שעות ביממה. המבקרים בשתי רחבות התפילה יעברו דרך שער כניסה משותף. 

ענת הופמן מ"נשות הכותל" מגדירה את ההחלטה ככניסה ל"תחרות בעולם רחבות התפילה", כלומר, כל מי שמגיע לכותל יוכל לבחור בין כניסה לרחבת התפילה האורתודוכסית לבין זו השיוויונית. שבה אין הפרדה בין נשים וגברים.

היישום של ההחלטה ייקח זמן רב ומעבר לבעיות הטכניות של בניית רחבת תפילה מעל לעתיקות שהיום הן בגן הארכיאולוגי, הרי שאין אין להמעיט בגודל ההישג מבחינת יצירת סדק במונופול האורתודוקסי על המקומות הקדושים, עצם ההחלטה עוד לפני ביצועה אומר שתוקם רשות נפרדת שתנהל את הכותל המערבי ורשות זו תהיה נפרדת ממי שמנהל היום את רחת הכותל המערבי - רב הכותל.

בפעם הראשונה מכירה מדינת ישראל בכך שהכותל שייך לכל הזרמים ביהדות ולכולם מותר להתפלל כשווים לפי בחירה אישית במקום.

אם ההחלטה תבוצע בפועל הרי שיהיו שני בתי כנסת אחד לצד השני כשבין שניהם מפריד גשר המוגרבים. הכניסה תהיה משותפת ואדם יוכל לבחור לאיזה רחבה לגשת.

על מה המאבק באמת?

רוב עם ישראל, החילוני, יושב מהצד, צופה בתמונות בתמיהה. כמה אנשים מנהלים מלחמת עולם על דבר שבעצם אין לו משמעות אמיתית. מצד אחד אמר יהודה גליק פעיל הימין הקיצוני, מ"נאמני" הר הבית, את המילים הבאות על הכותל המערבי:

"חניה אחורית של הסוסים והגמלים. קיר חסר כל חשיבות, חסר משמעות מיוחדת... מי המציא את הקיר הזה בכלל? אפשר לקרוא לו קונספירציה. לקחו מקום לפני 200 שנה וקבעו שהוא קדוש ליהודים. מה פתאום? איפה הוא בכלל מוזכר? קראת עליו בכתבי חז"ל? אצל הראשונים, אצל האחרונים?... כדי לעלות להר הבית אתה צריך קודם לטבול במקווה, להוריד נעליים. זה מקום קדוש. איזה כללים יש בכלל לכניסה לכותל? מבחינתי זהו קיר חוסם להר הבית. כמו מכשול. זה מפריע לי." 

מהצד השני פרופסור ישעיהו לייבוביץ' קרא למקום בלעג: "דיסקותל". את הקיר עצמו בנה הורדוס, דמות שנויה במחלוקת שחלק מהמקורות ראו בו בכלל עבד כנעני. הקיר כלל אינו חלק מבית המקדש, והוא הפך להיות מקום תפילה רק לפני כמה מאות שנים, בלית ברירה אחרת. מעמדו נתקבע על ידי ממשלת ישראל לאחר 1967 כאשר הר הבית נמסר לשליטת הווקף המוסלמי. בהוראת ממשלה נהרסה ופונתה שכונת המוגרבים על מנת לעשות רחבת תפילה ענקית מול 66 המטרים הגלויים מתוך מאות מטרים של הקירות התומכים של הר הבית. הטירוף ממשיך עם פרסום הידיעות על שיתוף הפעולה בין נטורי קרתא לבין עמותת "עטרת כהנים" בפעם הראשונה, במאבק נגד "נשות הכותל" וההחלטה הזו. לא הספיקה אינתיפאדת "אל אקצא" מהצד הערבי, עוד מעט תהיה אינתיפאדת "הכותל" מצד הקיצונים היהודים.
ברור לכל שהמלחמה אינה על הכותל ועל רחבת התפילה, המלחמה משני הצדדים היא על שליטה במרחב הציבורי, ובמשאבים האדירים שהכותל מייצר. עיני כל העולם היהודי נשואות לרחבת התפילה הזו. להבדיל אלפי הבדלות, למה הדבר דומה? לכך שהשיעים ירצו דריסת רגל במכה, או שהפרוטסטנטים ירצו לנהל את הותיקן.

היחידים שלא מיוצגים זרמית בכל המהלך הזה הם החילוניים

מי שמדובר בהם רבות, סביב ההחלטה הנוכחית, אלו הרפורמים והקונסרבטיביים. הם ודאי שלא ירצו, רחמנא ליצלן, לשתף את היהדות החילונית במאבק הזה כי הם רואים בה מתחרה. קולם של היהודים החילוניים לא נשמע בכל הסיפור הזה. קולם של אלו הרואים בכותל המערבי שריד היסטורי וארכיאולוגי, ראוי לשימור היסטורי ותו לא. קולם של אלו שחושבים שאין קדושה מיוחדת באבנים, ואין שום צורך להפוך את רחבת התפילה לבית כנסת משום סוג, וזה תואם גם את העמדה ההלכתית שאין לעשות בית כנסת שהוא רחבה פתוחה והא צריך להיות מבנה מקורה. ומקדש המעט הזה נמצא במקום שבו בתקופת בית שני היה המרכז המסחרי של הר הבית. מתפללים בקניון... מי שרוצה יכול להתפלל ולשים פתקים כראות עיניו, אבל זה לא הדבר העיקרי.

אז למה לא נשמע קולה של היהדות החילונית הומניסטית בתוך המאבק הזה? הסיבה הראשית היא שאין החילוניים נחשבים כבעלי אמירה בתחומי הדת. והכותל הוא הרי עניין דתי, כביכול. כתבי עיתונות שמדווחים על המאבק לא יעלו על דעתם שיש לשאול את החילוניים על משהו שנושאו הר הבית או הכותל המערבי, מלבד כדי לקבל כמה מילות דחייה ותיעוב כדי לייצר רייטינג. מצד שני ארגוני היהדות החילונית בארץ כל כך חלשים, דלים וללא יחסי ציבור שגם נוצרת התחושה שאין למי לפנות. חברות הכנסת של מרצ שהתפללו עם נשות הכותל העידו בעצמן על המבוכה שלעמוד עם משהו שהן לא מבינות מה הן עושות ולשם מה, מלבד הבעת הסולידאריות.

בנוסף, היהודים החילוניים, בהיותם אינדיבדואליסטים, לא מתאגדים כמעט. לעומת הדתיים להם יש בתי כנסת ורבנים וניתן לפנות אליהם כקהל, או לאגד אותם בדרך כלשהי, וכך החילוניים מפסידים במאבק הזה מראש בגלל שאינם שותפים בו.

האם יש גם טוב בהחלטת הממשלה עבור היהדות החילונית?

גם אני בעוונותי העליתי לתורה, בכותל, כלות וחתני בת ובר מצווה, ואפילו סידרתי חופה לזוג שהתעטף בטלית ליד הכותל. כל זה באותו מקום המיועד היום להיות רחבת התפילה הפלוראליסטית. אצלי תמיד עמדו יחד נשים וגברים. אם היישום של ההחלטה הזו יאפשר לנו כחילוניים לעשות טקסים תרבותיים וזהותיים ליד הכותל הרי שיש לברך על כך ששוק הדת בארץ נפתח לתחרות חופשית. גם אנחנו חלק מהתחרות הזו, גם לנו יש אמירה וגם לנו יש עמידה לצד התנועות האחרות באתר הארכאולוגי החשוב כל כך לעם ישראל. אנחנו כבר בחרנו להיות ברחבה שבה בני אדם עומדים יחד וחוגגים את זהותם היהודית בצורה שוויונית, מבלי להתנצל.

עדכון מה 5.2.2016

כמה ימים אחרי שכתבתי את הפוסט ראיתי שמאיר שלו על הכותל אומר את עמדתי בכמה שורות, בצורה הכי טובה, באופן החד והתמציתי ביותר, ידיעות אחרונות 5.2.2016:

"...כל אחד רוצה נתח מהכותל, וכיוון שגם אני יהודי, אצטרף גם אני למהומה, כי מדוע יקופחו יהודים כמוני? גם אני רוצה מקום משלי, שיוגדר כרחבת התפילה של אנשים שלא הולכים אל הכותל ולא מתפללים בו, ובאופן כללי לא משתטחים, לא מנשקים ולא פוקדים מקומות שיהודים אחרים נתנו להם מעמד של קדושה. היהדות שלי אינה פולחנית, והכותל, מבחינתי, הוא מקום היסטורי חשוב מאד. על כן אני דורש שגם לי תהיה שם רחבה קטנה, שאליה לא אגיע ובה לא אתפלל, לא אתחב פתקאות, לא אחבוש כיפה מנייר שאיזה נודניק יגיש לי, לא אריב עם אף אחד ולא אשבע אמונים לצה"ל. גם לי ולדומים לי מגיע מקום בכותל."