ניצחנו במאבק כנגד בניית מקווה בגבעת משואה

ב-2016 גויסתי עם חברים אחרים מגבעת משואה למאבק כנגד הרצון להקים בית כנסת ומקוואות לגברים ולנשים ברחוב צר וחד סטרי בשכונתנו. (למידע תכנוני מפורט ליחצו על הקישור). היום, 10 שנים אחרי, המאבק הוכרע.
ב-6.1.2026. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים (בועדת משנה להתנגדויות במנהל התכנון של משרד הפנים) החליטה לדחות את התכנית וזה הסעיף העיקרי בהחלטה:

"...לאחר בחינה פרוגרמטית של יועצת הפרוגרמה של הוועדה ובהתאם למדריכי משרד הבינוי והשיכון, נמצא כי בשל אופייה החילוני והמסורתי של השכונה ומגמת ההזדקנות בה, יש להתבסס על שיעור שימוש נמוך מזה שהציגה מגישת התכנית במסגרת דיון בהתנגדויות, ואשר לשיטתה מצדיקים את הקמת המקווה, והוועדה סבורה כי מגישת התכנית לא הצליחה לתמוך את טיעוניה בדבר ההכרח בהקמת המקווה".

הידיעה במקומון "כל העיר" 6.1.2026

בעיריית ירושלים יש "אגף מבני דת", בניהול הרב יצחק הנאו, העוסק בבנייה, שיפוץ ושיקום מבני דת ומקומות קבורה. זו הרשות המקומית היחידה בארץ שיש לה אגף כזה בנפרד מהמועצה הדתית. בנוסף יש בעירייה גם את האגף לתרבות תורנית ובמועצה הדתית של ירושלים יש עוד את האגפים: מקוואות, כשרות, נישואין, עירובין, בית דין לממונות, והמחלקות: בתי כנסת, קבורה וגניזה. כלומר, העירייה מפנה תקציב מיוחד של מיליונים לאגף שכל תפקידו הוא להסתכל על מפת ירושלים, למצוא מגרשים פנויים ולבנות בהם מבני דת. עובדה נוספת שצריכים לדעת היא שבכל שכונה חדשה שמוקמת מוקצים מגרשים לטובת צרכי דת, ללא קשר לאופי האוכלוסייה שעומדת לאכלס את השכונה. בגבעת משואה כשהוקמה היו כ-5 חלקות לצרכי דת. הוקמו שלושה בתי כנסת פעילים ויש עוד מיקומים ארעיים בהם מתפללים ולומדים בעיקר בחניונים.

בבית הכנסת "אביר יעקב" המכונה גם "המרוקאי", החליט אחד מבאי הקהילה שלא מתאים לו בית הכנסת בו הוא מתפלל ולכן הוא רוצה בית כנסת קרוב לבית, הוא הקים קהילת מתפללים ו"כולל" בחניון שלו. ואת עמותת "נצח יהודה" כדי לבנות בית כנסת ברחוב הסמוך שקרוב לביתו במגרש המיועד לצרכי דת. מכיוון שהעמותה לא הצליחה לגייס את המשאבים הנדרשים להקמת בית כנסת, כנראה בגלל עלויות הפיתוח הגבוהות שנדרשות בבניה על מתלול עמוק. לשם כך הם פנו לאגף למבני דת. האגף התנה את העזרה בתכנית חדשה שתוצע על ידי האגף. התכנית של העמותה נגנזה ותכנית חדשה יצאה לדרך שכללה בית כנסת ומקוואות לגברים ולנשים. העירייה פנתה למנהל הקהילתי, וב-2016 קיימה הנהלת המנהל הקהילתי דיון פתוח, אליו הוזמנו גם נציגי התושבים להשמיע את קולם. רב התושבים מגבעת משואה הביעו את התנגדותם. אבל הגדיל לעשות המנהל הקהילתי שהזמין לא רק את רב בית הכנסת "זכור לאברהם" בשכונה, אלא גם את את הרב מיכאל עמוס, חרדי, רב שכונות קריית מנחם ועיר גנים בירושלים, כלומר לא תושב גבעת משואה. ואלו הדברים שאמר  בישיבה (מילה במילה ללא עריכה): 

שיפרידו את המנהל הקהילתי של גבעת משואה, החיבור עם משואה זה שעטנז. מקווה – החלטה היא לא אם יהיה מבנה או לא, זה משחק באש. מהי האש? אבותינו ואבות אבותינו מסרו נפשם לטבול במקווה. אין אחד שאבותיו לא טבלו במקווה. זה דבר בסיסי שהוא בנפש זה חיוב של כרת ומיתה. קחו את זה ברצינות. לגבי מספר הטובלות, אף אחד לא יודע מי שאני יודע. מי שבאה אלי נשים חילוניות ממשואה, זה לא הרב אבל הרבה מאד אי אפשר להתכחש למציאות. אל תקפחו נשים ביום האשה הבינלאומי, תנו להן לצעוד 45 דקות מהבית למקווה של קרית מנחם? אפילו 10 דקות בגשם? זה דבר בסיסי לכל אשה דתית. אי אפשר למנוע מקווה. אני מחזיק בידי מקווה שבנו אותו בבסיס חיל האוויר בעובדה מי שבנה אותו זה מפקד חיל האוויר ואין שם רוב דתי, אבל הוא הבין את הצורך ושצריך כספי ציבור. אם הוא השתמש בכספי ציבור, אני לא מבין למה להתנגד. כל אחד יתחשב ברצונותיו של השני. אם המלחמה הייתה לקחת שטח על חשבון התושבים זו הצעה שלא גוזלת שטח. ובטוח שהנכדים יבואו לטבול שם, אין שאלה בכלל. גם הגברת שאמרה לפי הרישום בבתי ספר, ירושלים היא עיר חרדית. זה גורלנו. בנו מקוואות בקיבוצים, למה שייגרע חלקם של תושבי משואה. מי יודע כמה אסונות קרו בגלל עיכוב בניית המקווה.

מעבר לעובדה שבישיבת הנהלת המנהל הקהילתי עם תושבים, חלק קמו מתוך כבוד כשנכנס (לא קמתי), הופתעתי שמביאים דמות דתית כדי לקשר את תושבי גבעת משואה למשהו לא כשר (שעטנז), לשקר שצריך לצעוד 45 דקות בגשם למקווה הקרוב לגבעת משואה וגם לאיים עלינו במוות אם לא נסכים לבניית מקווה. יתירה מכך, הוא נתן את החזון שלו לעתיד של כולנו: "ירושלים היא עיר חרדית"... בישיבה הייתה גם אחת מתושבות גבעת משואה, עורכת דין, שהאשימה אותנו בהפרת זכויות אדם, לא פחות, כי אנחנו "מונעים" מנשים את הזכות הבסיסית לטבול במקווה... הישיבה הסתכמה בכך שהנהלת המנהל הקהילתי החליטה על הצעת "פשרה":

הנהלת המינהל הקהילתי "גנים" קיימה דיון מעמיק בנושא המקווה בגבעת משואה ב-8 במרץ 2016 בנוכחות תושבי השכונות. במהלך הדיון נשמעו דיעות לכאן ולכאן. כהצעת פשרה שתהייה מקובלת, להערכתנו, על רוב תושבי השכונה הוחלט פה אחד ע"י חברי ההנהלה כי יש להקים מקווה במגרש 51 (רחוב אל-סלבדור) בשטח התחתון שהוקצה לעמותת "נצח יהודה" לצורך הקמת בית כנסת. אנו משוכנעים כי הצעה זו הינה הפתרון הטוב ביותר הן מבחינת ניצול יעיל של שטחי ציבור הן מבחינת האיזון והשלום שבין תושבי השכונה. אנו דורשים שהקמת המקווה במגרש 51 להלן לא תהייה תלויה בהקמתו בפועל של בית הכנסת

הצעת ה"פשרה" לא הייתה מקובלת עלינו, לנו כתושבים אין זכות הצבעה בהנהלת המנהל שברובה דתית. יו"ר המנהל אז היה ד"ר נתנאל פישר, חוקר בפורום קוהלת. לשכונה שלנו 2 נציגים בלבד מתוך 9 נבחרים בהנהלת המנהל, וגם שני הנציגים האלו היו דתיים, שלא מייצגים את רב תושבי השכונה, וגם הם תמכו ב"פשרה". 

כדי להמתיק את הגלולה ולהראות שהולכים לקראת התושבים בוטלה הכוונה להקים מקווה לגברים ונותרה רק הכוונה להקים בית כנסת ומקווה לנשים. הדבר הגיע עד ללשכת הרב הראשי לישראל (הספרדי, לא ברור למה...) שפרסם, בפברואר 2019, יחד עם הרב הראשי של ירושלים, מכתב לתושבי גבעת משואה האומר:

מכתב הרבנים הראשיים

אין מניעה לסמן בתב"ע שיש מקום גם למקווה לגברים אבל מקובל על הצדדים שהבניה בפועל תהא רק על החלק של המקווה לנשים ואילו לגברים לא יבנה כלום, אלא אם תבוא לכך בקשה מתושבי השכונה בעצמם דהיינו שתהא חתומה על ידי קבוצה שמונה לפחות שליש מתושבי השכונה.

כמה דברים הבנתי מהמכתב: בתכנית ישאירו הכנה למקווה גברים, כמו שעושים "הכנה למזגן"... למעשה הדרישה ההזויה למקווה גברים היא כמו העז בסיפור החסידי הנודע, מוציאים את המקווה לגברים רק כדי לרצות את התושבים ולאפשר את בניית המקווה לנשים שהיא העיקר. לפתע פתאום גם חשובה לרבנים הראשיים דעת התושבים. אנחנו ביקשנו מהרגע הראשון, ובכל פגישה בין אם במינהל הקהילתי, בעירייה, בועדות התכנון לעשת סקר צרכים מקיף של השכונה, מדובר בכ-1100 בתי אב מספר מוגבל וידוע מראש שלא הופך את הסקר ליקר או מסובך. אם יש צורך גורף למקווה לנשים אנחנו וודאי לא נתנגד. אבל בכל שלב שבו ביקשנו את סקר הצרכים, נדחינו. לפתע הרבנים הראשיים תומכים בעמדתנו שיש לבדוק עם התושבים את הצורך במקווה לגברים... כנראה שהתקווה לעתיד לבוא שלהם הייתה שהשכונה תשנה את אופייה ואז לפחות שליש מתושביה ירצו מקווה לגברים.

בדצמבר 2019, בנסיון נוסף לרצות את התושבים המתנגדים, שלח יו"ר המנהל הקהילתי הודעה לתושבים האומרת כי "הציבור הכללי ירוויח בענק מהפשרה" כי מגרש אחר בכניסה לשכונה ישנה את ייעודו ממגרש לצרכי דת לצורך כללי. כאשר המקומון כל העיר ביקש את תגובתי, אמרתי: 

בזכות המינהל הקהילתי אנחנו בכלל יודעים שהיתה תוכנית למבנה של שבע קומות, שיכלול מלבד בית כנסת גם מקווה לגברים ולנשים, ברחוב חד סטרי צר, ללא מקומות חנייה. בעזרת המינהל הקהילתי הצלחנו להגיע לסוג של פשרה, בה היה מעורב גם ראש העיר. הפשרה אומרת שייבנה מבנה צנוע יותר, ללא מקווה לגברים, בתמורה לבניית מבנה לטובת כלל הציבור בכניסה לשכונה. לא בונים האחד ללא השני. יחד עם זאת, לא ידוע לנו מה היקף התכנית המוצעת, לא ברור מה הולך להיבנות לטובת כלל הציבור ולכן יש תסיסה גדולה מאוד בשכונה ויש ניסיון לדחות את הפשרה ולהתנגד בכל מחיר, לכל בנייה. הדבר מבוסס גם על ניסיון העבר של התפשרות של החילוניים בשכונה והולכתם שולל בגלל ש"נכנעו". לדעתי חובה לשתף את תושבי השכונה ולאחר שנדע מה התכניות אפשר יהיה להחליט אם מתנגדים או תומכים.

אז עוד היינו תמימים כי הובטח לנו שמדובר בבית כנסת ומקווה שכונתיים, צנועים. לא ראינו עדיין את התוכניות שכבר היו בקנה. אבל ב-2020 התכנית יצאה לדרך. באוגוסט 2020 התקיים מפגש שיתוף ציבור בשלוחת המתנ"ס בשכונה יחד עם סגן ראש העירייה, החרדי, אליעזר רוכברגר, ראש אגף מבני דת יצחק הנאו, יו"ר המינהל הקהילתי נתנאל פישר ומנהל המינהל הקהילתי רוני סילפן. כשנחשפנו לתכנית חשכו עינינו, מבנה ענקי, ללא שום פרופורציה לצרכי השכונה. מבנה בגובה של 7 קומות במדרון. מקווה לנשים עם שני בורות טבילה שיכול לשרת מעל ל-40 טובלות בערב (מוגדר במדריכי משרד השיכון כמקווה בינוני), ממש לא קשור לגודלה ולצרכיה של השכונה הקטנה והלא חרדית שלנו שגם בור טבילה אחד הוא מעל ומעבר. בנוסף הדברים שנאמרו מטעם האגף למבני דת גבלו בעיני בהונאת הציבור. הישיבה הייתה טעונה מאד, צעקות ועלבונות הדדיים. עקב כך המנהל הקהילתי והעירייה ביקשו למתן את התנגדות התושבים וקיימו פגישות רבות, רשמיות ולא רשמיות בהן לחצו לקבל את ה"פשרה". 

כדי לשמוע בשקט ובצורה מסודרת על התכנית ולגבש התייחסות קיימנו, יחד עם נציגי השכונה פגישה בלשכתו של ראש אגף מבני דת, יצחק הנאו, שם הוסברה לנו בפירוט התכנית הגרנדיוזית. בנוסף יחד עם נציגים מהשכונה הייתי פעמיים בפגישות עם ראש העירייה, משה ליאון, בהן התבקשתי באופן מפורש להסכים לפשרה. אמרתי לראש העירייה שאני לא נבחר ציבור, כמוהו, אני שליח של תושבי השכונה ויכול רק להעביר להם את המסר. אין הסכמה לפשרה. 

ב-2022 התכנית הופקדה ופורסמה לציבור, ואז החלה התארגנות התושבים, קיימנו פגישות עצמאיות בזום ובשלוחת המתנ"ס, נפגשנו עם יוסי חביליו סגן ראש העייריה ועם לורה וארטון חברת מועצת העיר. באחת הפגישות בשכונה אפילו נכח עופר ברקוביץ' חבר מועצת העיר מטעם סיעת "התעוררות" שהביע סימפטיה לדברים שאמרנו, אבל "התעוררות" לא נרתמה למאבק. אספנו כספים ושכרנו את שירותי משרד עורכי הדין מלחם-גיטליץ (MGM). במאי 2022 הוגשו התנגדויות כחוק של מאות תושבי השכונה. בנוסף שכרנו שירותים של שני מומחים, לתעבורה ויועץ כלכלי שחוות הדעת שלהם צורפו להתנגדות שנוסחה על ידי עורכי הדין שירין מלחם-ברגותי ועופר גיטליץ.

ביוני 2022 בדיון בוועדת המשנה המקומית לתכנון ולבניה, בעירייה, הוחלט לדחות את ההתנגדויות ולקבל את התכנית. החלטה שהייתה צפויה מראש משום, שכפי שהוסבר לנו, ממילא זו ועדה "פוליטית" שמטרתה לשרת את האינטרסים של העירייה שיש בה רוב חרדי במועצה. השלב הבא היה בחינה ואישור או דחייה של התכנית במנהל התכנון של משרד הפנים. התקיימו מספר ישיבות והחלטה נדחתה במשך זמן רב. בסוף 2025, העירייה אפילו החליטה להקציב לתכנית מליון וחצי שקלים בתקציב 2026, אפילו לפני ההחלטה בוועדה המחוזית. 

האגף למבני דת לחץ וההחלטה לדחות את התכנית התקבלה ב-6.1.2026 כפי שציטטנו בתחילת הדברים. הצלחנו להוכיח מעל לכל ספק בצורה עניינית שאין שום צורך בתכנית גרנדיוזית כזו. במיוחד עזר המכתב עליו חתומים סגן ראש העירייה יוסי חביליו וחברת המועצה לורה וארטון, שאני גאה שעזרתי בניסוחו, שם מובאים הנתונים האמיתיים על מימדי המקווה בתכנית המוצעת לעומת נתוני השימוש של תושבות השכונה על פי המקווה שכבר קיימת בתחומי המנהל הקהילתי. מקווה שאפילו קרוב יותר, מרחק הליכה, לרוב הנשים בשכונה מאשר זה שהוצע בתכנית.

המשימה העומדת כעת בפני תושבי השכונה היא לחשוב מה המהלכים הבאים בהם אנחנו צריכים לנקוט. אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו רוצים לעשות ולתבוע מהעירייה באופן חיובי בנוגע לחלקות שבתכנית. אבל אין ספק שלאחר עשר שנים יש אנחת רווחה גדולה של הצלחה. אבל,זה לא מבטיח שום דבר לגבי העתיד.

סיור לויה דולורוזה וכנסיית הקבר ביום ו', 2.1.2026

לכבוד השנה האזרחית החדשה ולאחר שנעבור את תקופת חגי דמבר הידועים בכינוים: "חנוכרימס", אני מזמין את כולם לסיור שמתחיל באכסניה האוסטרית, וממשיך בדרך היסורים (הויה דולורוזה) ונסיים בכנסיית הקבר. הסיור פותח צוהר לתחושה אירופית בתוך העיר העתיקה. לפרטים והרשמה היכנסו לקישור למטה. מספר המקומות מוגבל. 

קישור לפרטים והרשמה: 

https://forms.gle/vRwMneq51vJiHG4t9

חוות הדעת ה-148 ב"מתחתנים למען מתחתנים"

 

את החתונה של אנה וואדים ערכתי באשדוד, באוקטובר 2025. והם כתבו חוות דעת מצויינת באתר מתחתנים למען מתחתנים, אפשר לקרוא אותה בקישור כאן.

הם ההוכחה לכך שאין צורך ברבנו או בממסד הדתי על מנת לחגוג את ציון הקמת המשפחה ובכלל הצמתות החשובים ובכלל את החיים. לציין את המאורעות החשובים כאדם חופשי, אבל עם זהות יהודית חילונית ברורה. תודהלכם אנה וודים!

אם גם אתם תרצו טקס כלבבכם צרו עימי קשר.

ימי חנוכת מקדשנו - סיורים בהובלתי בהר הבית

 אם עדיין לא קבעתם תכניות ליום ה' נר רביעי, או ליום א' 21.12 נר שביעי של חנוכה הקרוב, אתם מוזמנים לסיור מרתקה בהדרכתי.

ימי חנוכת מקדשנו - סיור בהר הבית

כיצד נוצר המתחם הקרוי הר הבית ומה חשיבותו לשלוש הדתות? מה לחילוני ולהר הבית? למה בהלכה הדתית אסור ומותר לעלות להר הבית? האם יש קברים בהר הבית? מה הוא הכותל המערבי? מי שולט בהר הבית ומה המצב היום? ועוד.

ביום חמישי, 18.12.2025 נר רביעי של חנוכה בשעה 9:00 לסיור של שעתיים.

או ביום ראשון, 21.12.2025 נר שביעי של חנוכה, עם אופציה בתשלום לסיור בחפירות הכותל (דמי כניסה בלבד).

נפגשים בכניסה הדרומית לכותל / מעלה המוגרבים, בקרבת שער האשפות.

מגבלות העלייה להר: ההר פתוח לביקורים עד השעה 11:00, יש בידוק בטחוני ותדריך של המשטרה, נכנסים בלבוש צנוע, ללא סממנים דתיים, אסור להכניס תשמישי וספרי קודש של אף דת, אסור להתפלל/להשתטח.

הביאו עימכם אמצעי הגנה מפני השמש, מטריות במידה ויטפטף, נעליים להליכה קלה ומים.

עלות הסיור 50 ₪ ניתן לשלם בביט או מזומן ביום הסיור.

הגעה מומלצת בתחבורה ציבורית, אין הגעה ברכבים פרטיים לעיר העתיקה והחניה באזור מוגבלת מאד.

במידה ויהיה מזג אוויר סוער, הסיור יבוטל. הרשמה בקישור המצורף או בנייד: 052-4738983

מספר המקומות מוגבל

קישור להרשמה לסיור ב-18.12.2025: https://forms.gle/HY44brJVHBdyrfdb7

קישור להרשמה לסיור ב-21.12.2025: https://forms.gle/kmCpEdZxBTz4x7rZ6 

Got my Ministry of Tourism certification as a tour guide

Recently I got a Ministry of Tourism certification as a tour guide. It is another layer to my ordination as a Secular-Humanistic Rabbi.

If you would like a heritage tour commemorating Bat/Bar Mitzvah, or just a connection to Israel's culture and history from a Humanistic perspective, you can count on my extensive expertise and  experience.

I specialize in Jerusalem, but I can tour all over Israel.

Recommended tour routes in Jerusalem:
- The Archeological park and the Kotel excavations
- History, architecture and topography of the temple mount.

- The three focal points of Jerusalem that reflect the modern state of Israel: Mount Moriah, Mount Herzl and the nation's hill.
- Walls and gates history- circling  the old city.

- The Jewish quarter - synagogues, churches, mosques and the Kotel
- Miskenot Shaananim - First Jewish neighborhood outside the old city walls
- The German colony - one of the first neighborhoods outside the old city walls founded by the German Templer Society.

These are only a few examples of tours. If you would like to plan your meaningful and exciting tour contact me and we will plan according to your wishes the best dream tour. click here to contact me.

הוסמכתי כמורה דרך

לא מזמן קיבלתי הסמכה כמורה דרך מטעם משרד התיירות. זה לא משהו חדש, התחלתי להדריך טיולים עוד כחניך בתנועת הנוער. כשהייתי בהנהגה הראשית של התנועה אירגנתי טיולים. כרב חילוני הדרכתי משפחות רבות שהגיעו מחו"ל לסיורי בת ובר מצווה, ולטיולי מורשת. היום יש לי גם את התעודה לאחר לימודים ביד יצחק בן צבי עם מיטב מורי הדרך והמומחים.

רוצים לסייר בירושלים? להכיר יותר טוב את המורשת, התרבות וההיסטוריה שלה? רוצים סיור במקום אחר בארץ? רוצים סיור ברוח יהדות כתרבות? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ: "מטיילים עם נרדי" או פנו אלי באמצעות טופס יצירת הקשר לסיור המשמשעותי והחוויתי הבא שלכם.

אם יצליח - לאמץ את המודל הטראמפיסטי

תמונה נוצרה באמצעות AI

לעת כתיבת שורות אלו, ערב סוכות תשפ"ו, עדיין לא ברור אם עסקת החטופים שהוביל טראמפ תצלח או תכשל כשלון מהדהד. ולכן יש פה "אם" גדול. אם זה יצליח.

אם זה יצליח הרי שהמודל ברור ורוב השחקנים מעוניינים בו מלבד החמאס. יש פה שילוב אינטרסים של מדינות המערב עם המדינות הערביות, עם טורקיה, עם סין ורוסיה. שלמעשה כופות הסדר על ישראל והחמאס. אף צד אינו מרוצה מההסכם, לא ישראל ולא חמאס. אבל, אם יצליח הרי שישראל השיגה הישג אדיר של שחרור החטופים והכרעה מסוימת של החמאס. היא תשלם מחירים כבדים בשחרור אסירים כבדים, בהפסקת המלחמה ואולי בהישארות חמאס בעמדת כח. אבל, יהיה הסדר ארוך טווח שאם יופר, תמיד אפשר יהיה לחזור למלחמה.

אם תצליח העסקה הטראמפיסטית הרי שהיא יכולה להיות מודל לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. פתרון לא יוכל לבוא מלמטה כפי שנוכחנו כבר לדעת. נדרשת כפייה של הסכם ע"י המעצמות ומדינות ערב על שני הצדדים, שיבטיח מצד אחד ריבונות ותחושת שחרור לפלשתינים מצד אחד, וגבולות מוכרים, ברי הגנה ובטחון לישראל, מצד שני.

לשם כך יש להשלים את הנורמליזציה עם המדינות המוסלמיות, במיוחד ערב הסעודית ואינדונזיה ולאחר מכן לגשת לשלב המו"מ על פתרון הקבע של שתי מדינות לשני עמים, שחיות זו לצד זו בדו קיום ושלום.

רבנן צריכי נטירותא?

תמונה נוצרה באמצעות AI

אחת הסוגיות המעניינות הקשורות לפטור מגיוס חרדים לצבא מצויה בבבא בתרא ח' א': 

"אָמַר רַב יְהוּדָה: הַכֹּל לַאֲגַלֵּי גָפָא, אֲפִילּוּ מִיַּתְמֵי; אֲבָל רַבָּנַן – לָא צְרִיכִי נְטִירוּתָא". 

מדובר בשאלת מיסים שגובים מהקהילה ושואלים האם כולם משלמים בשווה או שיש חריגים והקלות, במקרה הספציפי כולם משלמים לבניית שערי החומות, אפילו מיתומים גובים, אבל רבנן לא צריכי נטירותא, כלומר, חכמים אינם צריכים שמירה ולכן הם פטורים מתשלום זה. הסיבה שבגללה הם לא צריכים שמירה מפני ש"תּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא" (סוטה כ״א א:י׳).

תילי תילים של טיעונים נשפכו על מאמר זה בתלמוד לאורך הדורות, אני רוצה להתייחס לפרשנות אחת שנמצאת בשו"ת הרדב"ז הסיבה שראוי להזכירה היא משום שרוב הדיון ההלכתי בנושא הוא תיאורטי. כאן השאלה היא מעשית. ומתייחסת לנסיבות מציאותיות. השאלה שנתבקש הרדב"ז לתת עליה את דעתו (תשובות הרדב"ז, חלק ב', תשנ״ב):

"מחלוקת אשר נפל בירושלם בין הבעלי בתים ובין החכמים על ענין פריעת שומרי השכונה".

השו"ת הוא קובץ, שנאסף בכמה חלקים, מסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 כנראה מתחילת התקופה העות'מאנית. בירושלים חיו כ-200 משפחות יהודיות והמצב היה קשה, התרבו הגנבים. מעמד היהודים נשמר עוד מהתקופה הממלוכית ככבני חסות המשלמים מיסים לשליטים המוסלמיים, ע"פ "תנאי עומר". תלמידי החכמים מבקשים מפרנסי הקהילה לארגן שמירה, אבל לפטור אותם מתשלום שהרי יש עקרון הלכתי כזה. והתשובה של הרדב"ז בתמצית היא שבעלי הבתים בעצמם אינם מבקשים שמירה משום שהם אפילו יותר עניים מתלמידי החכמים שמודים שהם זקוקים לשמירה, כלומר, שהתורה והלימוד והתפילות, אינם מספיקים והם עצמם דורשים שמירה ודורשים שיממנו להם אותה, אבל הם אולי במצב טוב יותר מבעלי הבתים, והרדב"ז מלגלג עליהם ואומר: "כי דברי יעציבו את קצת חכמים ולכן השתיקה טובה מהדבור". אם באמת הם דורשים שמירה כי הם טוענים שהם צריכים אותה, הרי שוודאי שהם צריכים לשלם את דמיה. 

האם אפשר להסיק מכך על גיוס חרדים לצבא? אני חושב שכן.

והנה התשובה המלאה משו"ת הרדב"ז: 

"כבר ידעת דאמרינן בבבא בתרא אמר רב יהודה הכל לאגלי גפא ואפי' מיתמי אבל רבנן לא צריכי נטירותא וזה מוסכם לא נפל בו מחלוקת אבל במס המוטל אקרקפתא דגברא הוא דאיכא פלוגתא אם חייבים הצבור לפרוע בעדם או לא וכבר נהגו לשמוע למיקול ופורעין הכל. אבל בנ"ד אפי' האומרים שאין החכמים חייבין לפרוע כסף גלגלתא מודים הם דחייבים החכמים לפרוע בשמירות דבשלמא היכא שהמלך או שר העיר מצוה להניח שומרים בכל שכונה ושכונה או שיצאו הם בעצמם לשמור כל אחד ואחד לילו בכי האי גוונא החכמים פטורים דלא בעו נטירותא ופורעין הבעלי בתים עליהם ואם צריכין לשמור בעצמם יצאו הם ולא החכמים דרבנן לאו בני מיפק באכלוסא נינהו א"נ שאין המלך מצוה ולא כופה אותם ובני העיר צריכים (לשמור) [לשכור] שומרים החכמים פטורים כדכתיבנא. אבל בנ"ד הבעלי בתים אומרים אין אנחנו צריכין שומרים כי עניים אנחנו והחכמים צועקים לאמר תעמידו שומרים והם בעצמם מודים דבעו נטירותא היש מן הדין או כן הסברא שיכופו את הבעלי בתים להעמיד שומרים ולא יסייעו עמהם ולכוף אותם על כיוצא בזה לא אמרה אדם מעולם ואי אמרה לא צייתינן ליה כי לקת מדת הדין אבל יכולין לכוף אותם שיעמידו שומרים אם דבר צריך הוא ויסייעו כולם כדתנן כופין בני העיר זה את זה וכו' ואע"פ שידעתי שיש חכמים שהם חלוקים על זה לעצמם הם דורשין ואין שומעים להם ומ"מ אל תטעה בדברי שלא אמרתי אלא בזמן שהבעלי בתים טוענין אין אנו צריכין שמירה אם לא יסייעו כולם והחכמים אומרים עכ"פ תעמידו שומרים בכה"ג אני אומר כופין אלו את אלו ואע"פ שיש טעם אחר כי מסופק אני אם יש עתה מאן דלא בעי נטירותא איני נכנס בחקירה זו עתה כי דברי יעציבו את קצת חכמים ולכן השתיקה טובה מהדבור ומכל מקום מה שכתבתי נראה לי ברור בלי חולק ומכל מקום אם הדבר ברור שגם הבעלי בתים צריכין שמירה ואין טוענים כך אלא כדי שיסייעו החכמים עמהם בזה הדבר ברור שאם החכמים טוענים לא בעיא נטירותא א"נ דשתקו אינם חייבים לסייע אותם אבל אם הם מודים דבעו נטירותא וצועקים לאמר תעמידו שומרים הדבר ברור אצלי דחייבים לסייע עמהם דהודאת בעל דין כמאה עדים והא אמרו דבעי נטירותא וכ"ש במה שאני רואה בירושלם שנתרבה עין הגנבים בשביל החכמים שאין לבושם כלבוש הבעלי בתים ונראין מכובדים יותר מהם וכ"ש שיש בדבר ספק נפשות כאשר הוא מפורסם ואין ראוי שיהיה בדבר התרשלות והנראה לעניות דעתי כתבתי וכתב הרשב"א בתשובה על אחד שהיה פטור ממסים וארנונות דחייב לפרוע בפסי העיר משום דבעי נטירותא אף הכא נמי ת"ח אע"ג דפטורי ממסים וארנונית אי בעו נטירותא יהבי בפסי העיר".