"משפט המכשפה" ציור מאת וויליאם פאואל פרית' 1848 (מקור: ויקיפדיה) |
נתבקשתי לכתוב כמה דברים לפרשת "נשא", שהתפרסמו באתר מקומון "כל העיר", ב-26.05.2020:
במדבר ה, יד: "וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ".
טקס המים המרים הוא מנגנון מאגי לבירור נאמנות בזוגיות. אין צורך בראיות. נדרשים: גבר שמקנא לאשתו, אנחנו יודעים שלא חסרים כאלה, בית מקדש, כמה כוהנים, כלי עם מים שאליו מוסיפים עפר מהמקדש. המהלך הוא שמשקים בטקס משפיל את האישה מהמים המרים. במידה ולא קרה לה כלום היא נקיה וטהורה. אבל, אם קרה לה משהו, כלומר מתה (תלוי בפרשנות), הרי שהוכחה אשמתה.
מבחנים כאלה ידועים לנו כבר מחוקי חמורבי ששם כתוב שכאשר חושדים אנשים באשת איש ששכבה עם גבר זר, תעבור האישה מבחן על ידי קפיצתה לנהר וכנראה אם לא תטבע היא נאמנה. מבחן זה נמצא גם בתרבויות אחרות, ושיאו ב"ציד המכשפות" במאה ה-15 אבל אפילו מבחן המכשפות, שרובו היה לנשים לא הוגבל לנשים.
למרות שפרשנים לאורך הדורות תירצו את הטקס הזה כמנגנון לחיזוק הזוגיות והמשפחתיות שפגיעה בה היא פגיעה בקודש, הרי שהמבחן הוטל על צד אחד בלבד. תארו לעצמכם עולם שבו "תּוֹרַת הַקְּנָאֹת" דווקא מוטלת על הצד השני, הקנאה הייתה של האישה לאיש, הוא היה צריך לעבור את הטקס, והתורה הייתה צריכה לכתוב: "וּבָאוּ בּוֹ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִּטְנוֹ וְנָפְלָה יְרֵכוֹ וְהָיָה הָאִישׁ לְאָלָה בְּקֶרֶב עִמּוֹ". אבל, מכיוון שהתורה וההלכה נכתבו על ידי גברים למען גברים אין לצפות לכך וגם לא צריך משום שנדרשת הלכה חדשה של שוויון, שבה יחסי זוגיות מושתתים על אמון. יחסי מין הם סוג של הסכמה בין בני זוג, הפגיעה בזוגיות היא הפגיעה באמון, כלומר בהסכמה הראשונית. הלכה כזו מאפשרת גם נישואים המכונים "פתוחים", ואפילו ריבוי של בני זוג, כל עוד זה אינו פוגע בשותפים ליחסים האלה ובאושרם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה