 |
| צילום: נרדי גרין |
אחרי יותר משמונה חדשים של מצור בתחום החתונות, בגלל סגירת אולמות האירועים, מתקשרת אלי מישהי: ״אני מעוניינת ברב לחתונה מצומצמת, למשפחה בשבת, בעוד כמה זמן, האם תוכל?” אמרתי לה שכן, סיפרה לי מה נדרש, ובסוף השיחה אמרתי לה שתשלח מייל עם הפרטים המלאים. במייל היא כתבה ששם משפחתה צ׳אושו... פה התחלתי לחשוד. עניתי במייל חזרה שאולי היא מכירה איזה ג׳ינג׳י שקוראים לו גבי? אחרי כמה רגעים גבי בעצמו מתקשר אלי: ״שמעתי שאתה מחתן את הבת שלי״... לא רק שזו הייתה חתונה ראשונה אחרי המון זמן, אני מכיר את המשפחה, את ההורים של הכלה, את הסבתא של הכלה, ועוד. גבי ואני גדלנו יחד בשכונה ולמדנו יחד באותו תיכון. הטקס היה יהודי-חילוני למהדרין ועיקרו שתי טבעות ושתי אמירות קידושין וכתובה שוויונית. חגגנו במסגרת המשפחה המצומצמת, כך שנשמרו כל כללי הקורונה. זה הסיפור האישי שסופר במהלך הטקס בתמצית:
"אור וענר מכירים כבר מעל חמש וחצי שנים. זה היה במסיבת יום העצמאות באוניברסיטת תל אביב כשענר ראה את אור בזווית העין והחליט לגשת אליה ולדבר איתה. משם הפכו לזוג מהר מאד ועברו לגור יחד. הם הרחיבו את המשפחה, לפני שלוש שנים עם סנדי הכלבה שהפכה לסימן ההיכר שלהם. איתה הם מטיילים ורצים על החוף מדי פעם. זה רמז לכך שאתם יודעים ששניהם אנשי ספורט ריצות וגלישה וגם סקי כל שנה, כשאפשר... הכל כבר היה ברור לפני כשנה אור וענר יצאו לטיול בסיני ושם על הרקע הרומנטי של שקיעת השמש וההרים, ענר כרע ברך ושלף את הטבעת. אור אמרה ברור שכן! וזה מה שהוביל לטקס המרגש היום."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה