האם ניתן להכריע ארגון טרור?

 פרשן קטן אני, ולא מבין כלום בכלום. אבל, אחת הטענות החוזרות על עצמן היא שאין אפשרות לחסל ארגון טרור. אני מסכים שאין אפשרות לחסל באופן מוחלט, אבל הכל תלוי בתנאים ובנסיבות. למשל, את חמאס אי אפשר לחסל כי חמאס זה רעיון. בנוסף, חמאס שולט בטריטוריה מוגדרת ואין מעליו מדינה, או סמכות אחרת שהוא כפוף לה. הוא יכול לעשות כרצונו.

בניגוד לחמאס החיזבאללה הוא ארגון טרור שהקים מדינה בתוך מדינה. הוא חלק ממדינת לבנון ובניגוד לחמאס יהיו רבים בתוך לבנון שישמחו שייעלם. המטרה שלמענה יצאו למלחמה היא "סולידאריות עם פלשתין", בסוגריים: השמדת ישראל. המטרה הזו לא רק שלא מושגת, היא מתחילה להיראות מוזרה יותר ויותר לתומכי חיזבאללה בדרום, שמתחילים לשאול את עצמם: "האם את כל הבלאגן הזה עשינו בשביל הפלשתינים?". כאן נכנסת לתמונה ההיסטוריה עתיקת היומין בין הסונה לשיעה. השיעים תמיד היו ציר התנגדות לסונה. אין להם באמת אינטרס לעזור לפלשתינים, אלא רק לקדם את האינטרס העצמי שלהם והוא השמדת ישראל, או לפחות להכאיב לה על ידי כיבוש שטחים, הריגת אזרחים, השמדת בסיסי צבא והשתלטות על משאבים כמו שדות הגז, מים וקרקע. המלחמה הזו פרצה ללא תכנון והחמאס מלכד את החיזבאללה לתגובה.

אילו היו שואלים אותי את השאלה האם אפשר להכריע את החיזבאללה, לפני חודש, וודאי שהתשובה הייתה שלא ניתן. אבל במספר מהלכים טקטיים מבריקים ישראל הצליחה לעשות כמה דברים חשובים מאד שמקרבים מאד את ההכרעה, שימו לב שלא כתבתי חיסול. הכרעה משמעותה כניעה וקבלת הסדר דיפלומטי שבסיסו החלטת מועצת הבטחון של האו"ם 1701, משודרג.

הטקטיקה הצה"לית מהשמיני באוקטובר, בצורה אקטיבית, הייתה חיסול נקודתי של חוליות ומשגרים וחיסול של ניסיונות חדירה לגבול. לאחר זמן מה החלו תקיפות עומק של בסיסים ומתקנים של החיזבאללה בעומק לבנון, באזור דמשק. וגם בדחייה בביירות בינואר 2024, החלו חיסולים ממוקדים של מפקדים בעיקר כאלו שקשורים לחמאס ולחות'ים, אבל גם מפקדים בדרגים נמוכים, בעיקר מפקדי גזרות ואזורים, של החיזבאללה.

בצורה איטית וממוקדת צה"ל החל לחסל מפקדים יותר בכירים, להפציץ מהאוויר מטרות ברחבי לבנון וסוריה. ההתכתשות ההדדית נמשכה. עד לספטמבר 2024 שם צה"ל החל לשנות את הטקטיקה שלו. הפעולה המשמעותית הראשונה הייתה ב-8.9, ההתקפה על מרכז CERS ומפעל לייצור טילים מדויקים תת-קרקעי של משמרות המהפכה של איראן. מסוקים צבאיים הנחיתו כוחות מיוחדים ישראלים שהשתלשלו ממסוקים באמצעות חבלים במקום, בהגנת מסוקי קרב וכטב"מים שמנעו מכוחות צבא סוריה להתקרב לאזור. הפעולה נמשכה כשעה, במהלכה הכוחות לקחו בשבי בין 2 ל-4 קצינים איראנים ואספו ציוד ומסמכים חשובים ולאחר מכן מיקשו אותו מבפנים והשמידו אותו.

ב-17 בספטמבר הממשלה הוסיפה מטרה חדשה למלחמה: השבת האזרחים בבטחה לבתיהם בצפון. בשעות אחר הצהריים, הייתה התפוצצות מתואמת של מכשירי הזימוניות מרשת הקשר של פעילי חיזבאללה, שנמשכה כחצי שעה. אלפי פעילי חיזבאללה שנשאו את הזימוניות על גופם, נפצעו בדאחייה בביירות בירת לבנון, ובאזורים נוספים ובהם הר הלבנון, וגבולה הדרומי עם ישראל. אחד מהפצועים הוא שגריר איראן בלבנון שנפגע בעיניו. לפחות 52 אנשים נהרגו ועוד כ-4,000 נפצעו, מהם לפחות 400 באופן קשה, כתוצאה מפיצוץ מכשירי הקשר. לפי דיווחים בסוריה 18 מפקדים בחיזבאללה נפצעו מהתפוצצות המכשירים, 6 מהם במצב קשה ו-7 נהרגו, בנוסף לפי אותם דיווחים 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו. סגן מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם היה בין הנפגעים. בנוסף איבראהים עקיל נפצע מפיצוץ ביפר, הוא שוחרר ב-20 בספטמבר מבית החולים מספר שעות לפני שנהרג על ידי צה"ל.

ב-18 בספטמבר, החל מהשעה 17:00, התפוצצו מכשירי קשר רבים בדאחייה בביירות ובדרום לבנון, מדגם שונה מהזימוניות שהתפוצצו יום לפני כן. בסך הכול מפיצוצי מכשירי הקשר ביום זה נהרגו 20 בני אדם ונפצעו למעלה מ-400 אנשים. לאחר גל זה אנשי חזבאללה התחילו לגרש באלימות את כוח השלום של האו"ם מלבנון, במטרה לסלק את הנוכחות של כוח זה מלבנון.

ב-24 בספטמבר בשעות אחר הצהריים, הרג צה"ל את אבראהים קובייסי, ראש מערך הטילים של חזבאללה ואת שאר צמרת יחידת הטילים של חזבאללה, בדאחייה של ביירות.

ב-26 בספטמבר צה"ל תקף בדאחייה בביירות והרג את מפקד היחידה האווירית של חזבאללה. בגבול סוריה–לבנון צה"ל תקף תשתיות שבהן חזבאללה השתמש להעברת אמל"ח לצפון לבנון ודרום לבנון.

ב-27 בספטמבר, בערב, צה"ל תקף את המפקדה המרכזית של חזבאללה בלבנון, שנמצאת באזור דאחייה בביירות. בתקיפה קרסו לפחות 6 מבנים ולפי הערכות כ-300 אנשים נהרגו. בתקיפה נהרגו מזכ"ל הארגון חסן נסראללה ועלי כרכי. בנוסף יש דיווחים שלפיהם נהרגו גם האשם ספי א-דין היורש של נסראללה ונעים קאסם, הסגן שלו, אבל זה עדיין לא וודאי.

למעלה מניתי את הפעולות המרכזיות, בעיני, לעת כתיבת שורות אלו, אם תרצו פרוט רב יותר אפשר לראות כאן.

הדרג הבכיר של חיזבאללה שחוסל

הפעולות שהוזכרו מחזקות תשובה חיובית לשאלה בדבר האפשרות להכריע את החיזבאללה על ידי התוצאות הבאות:

1. חיסול דרג ההנהגה הבכיר. ראו בתרשים.
2. חיסול מרכז הייצור של טילים מדויקים.
3. חסימת שרשרת האספקה של נשק ותחמושת מסוריה ועיראק.
4. חיסול רשת הקשר הארגונית.
5. חיסול הפיקוד והשליטה.
6. חיסול כ-50% מהתחמיש הרקטי המיועד לשיגור.
7. הוצאה מפעילות של אלפים במתקפת הזימוניות ומכשירי הקשר. בעיקר דרגי ביניים.
8. חיסול מאות חיילים פשוטים.
9. בריחה של אלפים מחברי הארגון מלבנון לסוריה ועיראק, במהלך ההפצצות.
10. חדירה מודיעינית עמוקה לתוככי הארגון.
11. חדירה לתוך מערכות הקשר של המדינה הלבנונית כדי להבטיח את חסימת האספקה האווירית מאיראן.
12. הרתעה שעיקרה גורם ההפתעה. כנראה שיש דברים רבים נוספים שצה"ל נושא באמתחתו.

מכיוון שהדברים מתפתחים תוך כדי כתיבת השורות האלה, אין וודאות שאכן חיזבאללה יוכרע. לכל אחד יש תחליף. גם לנסראללה. אולי אפילו גרוע ממנו. בנוסף, ההערכות על מספרי חברי חיזבאללה הוא בין 50-100 אלף. חיזבאללה, איראן ושאר בעלי הברית שלהם, עדיין לא הגיבו, לא באומר ולא במעשה. הכל תלוי בשאלת התגובה, האם הם ילכו עד הסוף למלחמה כוללת, או שיהיו מוכנים להסדר מדיני שינתק את הציר הצפוני מהחמאס ונוכל להחזיר את התושבים בצפון לבתיהם.

דבר תורה לפרשת ניצבים תשפ"ד

הפסוקים הפותחים של פרשת ניצבים: 

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעׇבְרְךָ בִּבְרִית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם  לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם". (דברים כ"ט, ט'- י"ד).

בפרשתנו אנחנו רגע לפני הכניסה לארץ, משה יודע שהקץ קרוב והוא מחזק את המורשת שלו על ידי ברית נוספת בין אלוהים לעם ישראל. שלוש בריתות נכרתות בין אלוהים לעם: הראשונה במעמד הר סיני, השנייה כאן, בערבות מואב, לפני הכניסה לארץ. והשלישית, אחרי הכניסה לארץ, כאשר יהושע מחדש את הברית בהרי גריזים ועיבל. למה צריך כל כך הרבה בריתות? הרבה קולמוסים נשברו בניסיון לענות על כך ויש הרבה תשובות כמו למשל שברית סיני נכפתה הר כגיגית ואילו הבריתות האחרות הן מ"בחירה חופשית", כי הן ניתנות לאחר שהעם מנוסה כבר 40 שנה בחוקים שניתנו, ועבר את הניסיונות והתלאות במסע במדבר וכדומה.

אבל עניינו בפרשה היום הוא לדבר על מה שעולה דווקא מהפסוקים הראשונים של הפרשה: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם", והמילה המעניינת כאן היא: "כֻּלְּכֶם". אין צורך לשאול למה הכוונה כי מיד מפורט: "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" ולא רק אלה שנוכחים פיזית במעמד, גם אלו שפיספסו את המעמד: "וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם", אולי בגלל שקיבלו אישור מחלה, יום חופש, יום בחירה, חופשת לידה וכדומה... אבל, רוב הפרשנים מסכימים שהכוונה היא לאלו שעדיין לא נולדו. כלומר, הברית מחייבת את הדורות העתידיים.

הברית עצמה אינה בדיוק מופת של בחירה חופשית, כי תוכנה הוא בחירה בין חיים למוות ואין באמת בחירה אמיתית. אבל השיטה היא המעניינת, והיא חוזרת על עצמה בתורה פעמים רבות, שיטת השוויון בפני החוק. כולם עומדים באותה הברית, מול אותם חוקים ומול אותן סנקציות. זה כתוב במפורש בשני מקומות בספר במדבר: "חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ" (פרק ט' פסוק י"ד), "תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם" (פרק ט"ו פסוק ט"ז). ונרמז פעמים רבות בחוקים אחרים, אפילו בעשרת הדיברות.

הגישה הזו השפיעה על היווצרותה של הדמוקרטיה המערבית המודרנית וגם על הערכים שכוננו את מדינת ישראל כמו למשל במגילת העצמאות: "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין." ובנוסף על החוק והמשפט במדינת ישראל. עקרון השוויון בפני החוק חשוב בדמוקרטיה פורמאלית, היינו לכל אחד ואחת יש קול שווה בבחירות, אבל במיוחד בדמוקרטיה מהותית. רבים מההוגים טוענים שלא רק שזהו ערך יסוד, אלא זוהי התכלית של חברה מתוקנת.

השוויון בפני החוק מתבטא בישראל היום בהעמדה לדין והרשעה של שועי ארץ כמו: ראשי ממשלה, נשיאים, בעלי הון ועוד. אבל בשנים האחרונות יש מתקפה על עקרון השוויון בפני החוק. כאשר מבקשים להעמיד הפליה והעדפה ללאום היהודי על פני אחרים בכל דבר כמו בחוק הלאום, בשלילת זכויותיהם האזרחיות של אנשים ש"אינם נאמנים", לא יהודים ויהודים כאחד, בשימוש במשטרה כנגד אזרחים שמוחים בצורה דמוקרטית נגד השלטון, במתן הכשר בחוק להוצאה מיידית להורג, ללא משפט, של בני אדם שנחשדו בפעולות טרור, ברמיסת הסטטוס קוו במקומות הקדושים לכל הדתות כדי להשתלט עליהם.

לטעמי השוויון בפני החוק הינו שאיפה מהותית מרכזית בחברה דמוקרטית ויהודית מתוקנת. המשמעות היום היא ללכת נגד הזרם הפופוליסטי של בדלנות ולאומנות יהודית, נגד המיית הבטן של "קול המון כקול שדי", נגד ההמונים שזועקים ביטויים כמו: "נקמה", "השמדה", "בגידה". השוויון בפני החוק הוא אבן היסוד שמחזיקה את פסיפס השבטים הישראליים יחד. זהו הבסיס לכל זכויות האדם. לטעמי זו התכלית של מדינה המושתתת על ערכי התורה. הדבר הזה דורש היום, בזמן מלחמה, רצון, החלטיות ודבקות בשמירת חוק ושוויון בפניו.